כל ילד יודע כבר מגיל חמש בערך שהדרך הטובה ביותר למשוך את תשומת ליבה של הילדה הכי יפה בגן הוא למשוך לה בצמות, לחטוף לה את הצעצוע או לקרוע לה את הציור שעליו עמלה וטרחה בריכוז כה רב. הפשטות הלא מתוחכמת הזו עובדת, מסתבר, גם על ילדות גדולות יותר, אלו שכבר מזמן אין להן צמות (כי להסתפר קצר זה הרבה יותר שיקי) ובמקום לשחק במכוניות צעצוע יש להן כבר רכב חברה.
במקאן אריקסון לקחו את הרעיון הבסיסי הזה ובנו עליו את הקמפיין החדש של בירה גולדסטאר. וככה זה עבד: לפני שבועיים, מינוס פלוס, עלה לו ליוטיוב סרטון קמפיין של בחור אנונימי בשם עודד, AKA עודד המחנה – שכשמו כן הוא, מציע שירותי חניה לנשים. הסרטון מציג שתי בחורות שנאבקות באומץ באתגר שבלהכנס לחניה. הן נורא משתדלות, הבנות, ובאמת שיש להן כוונות טובות, אבל באיזשהו שלב אפילו הן מתייאשות: "תתקשרי לעודד", מציעה בחורה א' לבחורה ב', וזו לא מתווכחת, מחייגת, ווך דקות מגיעה הישועה בדמותו של עודד ההו כה שרמנטי, חמוש בקסדה ובחיוך מסנוור. בשיא הנונשלנטיות הוא נכנס לרכב, בלי לטרוח להוריד את הקסדה מתלתליו, מחנה תוך שניות בוירטואוזיות ראויה להערצה, קוצר את תשואות הבנות ומפליג על קטנועו המצ'וקמק לעבר האופק. דה אנד.
מי זה עודד? מאיפה הוא בא? האם הוא באמת כזה טוב בחניות? למי שייך מספר הטלפון שמופיע בסרטון? זה באמת שלו? ולמה, הו למה הוא כזה שוביניסט שמרוצה מעצמו? כל כך הרבה שאלות, ותשובה אין.
הסרטון עורר את זעמן של הבנות, כצפוי: מה זה הגועל נפש הזה, עאלק לא יודעות להחנות, אני שמה בכיס הקטן את כל הגברים שאני מכירה. תגובות נרגשות ודיונים סוערים צצו בפייסבוק, שם נפתח עמוד לעודד המחנה, ואז הגיע הגילוי: לא שירותי חניה ולא נעליים, כולו קמפיין של גולדסטאר שלוחץ על הנקודה הכל כך רגישה של נשים, שסובלות מתדמית של נהגות גרועות - וריאציה על משיכת הצמות מגיל הגן.
הקלישאה הישנה של "אין דבר כזה פרסום שלילי, העיקר שמאייתים את השם שלך נכון" עלתה לי לראש איך ששמעתי על הקמפיין הזה. כי תשמעו, זה עבד. כן הרגיזו, לא הרגיזו, את תשומת הלב המקווה זה השיג. נכון, הם הלכו על הטריק הכי ישן בספר, אבל למה להחליף סוס מנצח.
אני בכלל לא מתכוונת להכנס פה לדיון בשאלה של מי נוהג טוב יותר, ואיך קורה שעשור אחרי תחילת המילניום עדיין יש מקום בעולם לפרסומות סקסיסטיות שכאלו. את הויכוחים האלה אני משאירה לאחרים.
כדי להכריע בשאלה "מי חונה יותר טוב, גברים או נשים?" נפתחה גם אפליקציית הפייסבוק של "פארק פייט": משתמשים בפייסבוק מתבקשים להחנות מכונית וירטואלית, במינימום זמן. לא הצלחת? סבבה, אפשר לנסות שוב, אבל כל כישלון יוריד את הממוצע של קבוצת המין שלך.
אני, אישית, ישבתי מול המשחק הזה בלי יכולת להתנתק. זה ממכר לאללה. כל דפיקה של הרכב הוירטואלי גרמה לי לפרץ צחוק בלתי נשלט, המוסיקה שיש ברקע רק מוסיפה לשעשוע, ואני חושבת שהורדתי את ממוצע הזמן של הבנות בצורה משמעותית, אבל לא אכפת לי. העיקר שאני נהנית.
בשורה התחתונה, לא ברור לי מה יש כל כך להתעצבן מהפרסומת הזו. במקום להתעצבן על הגברים השוביניסטיים המגעילים, אני חושבת שעדיף לשחק איתם, כי אחרי שהם מושכים לך בצמות, לגמרי יכול להיות שתעברו למשחקים מסוג אחר לגמרי. לא יותר טוב?
במקאן אריקסון לקחו את הרעיון הבסיסי הזה ובנו עליו את הקמפיין החדש של בירה גולדסטאר. וככה זה עבד: לפני שבועיים, מינוס פלוס, עלה לו ליוטיוב סרטון קמפיין של בחור אנונימי בשם עודד, AKA עודד המחנה – שכשמו כן הוא, מציע שירותי חניה לנשים. הסרטון מציג שתי בחורות שנאבקות באומץ באתגר שבלהכנס לחניה. הן נורא משתדלות, הבנות, ובאמת שיש להן כוונות טובות, אבל באיזשהו שלב אפילו הן מתייאשות: "תתקשרי לעודד", מציעה בחורה א' לבחורה ב', וזו לא מתווכחת, מחייגת, ווך דקות מגיעה הישועה בדמותו של עודד ההו כה שרמנטי, חמוש בקסדה ובחיוך מסנוור. בשיא הנונשלנטיות הוא נכנס לרכב, בלי לטרוח להוריד את הקסדה מתלתליו, מחנה תוך שניות בוירטואוזיות ראויה להערצה, קוצר את תשואות הבנות ומפליג על קטנועו המצ'וקמק לעבר האופק. דה אנד.
מי זה עודד? מאיפה הוא בא? האם הוא באמת כזה טוב בחניות? למי שייך מספר הטלפון שמופיע בסרטון? זה באמת שלו? ולמה, הו למה הוא כזה שוביניסט שמרוצה מעצמו? כל כך הרבה שאלות, ותשובה אין.
הסרטון עורר את זעמן של הבנות, כצפוי: מה זה הגועל נפש הזה, עאלק לא יודעות להחנות, אני שמה בכיס הקטן את כל הגברים שאני מכירה. תגובות נרגשות ודיונים סוערים צצו בפייסבוק, שם נפתח עמוד לעודד המחנה, ואז הגיע הגילוי: לא שירותי חניה ולא נעליים, כולו קמפיין של גולדסטאר שלוחץ על הנקודה הכל כך רגישה של נשים, שסובלות מתדמית של נהגות גרועות - וריאציה על משיכת הצמות מגיל הגן.
הקלישאה הישנה של "אין דבר כזה פרסום שלילי, העיקר שמאייתים את השם שלך נכון" עלתה לי לראש איך ששמעתי על הקמפיין הזה. כי תשמעו, זה עבד. כן הרגיזו, לא הרגיזו, את תשומת הלב המקווה זה השיג. נכון, הם הלכו על הטריק הכי ישן בספר, אבל למה להחליף סוס מנצח.
אני בכלל לא מתכוונת להכנס פה לדיון בשאלה של מי נוהג טוב יותר, ואיך קורה שעשור אחרי תחילת המילניום עדיין יש מקום בעולם לפרסומות סקסיסטיות שכאלו. את הויכוחים האלה אני משאירה לאחרים.
כדי להכריע בשאלה "מי חונה יותר טוב, גברים או נשים?" נפתחה גם אפליקציית הפייסבוק של "פארק פייט": משתמשים בפייסבוק מתבקשים להחנות מכונית וירטואלית, במינימום זמן. לא הצלחת? סבבה, אפשר לנסות שוב, אבל כל כישלון יוריד את הממוצע של קבוצת המין שלך.
אני, אישית, ישבתי מול המשחק הזה בלי יכולת להתנתק. זה ממכר לאללה. כל דפיקה של הרכב הוירטואלי גרמה לי לפרץ צחוק בלתי נשלט, המוסיקה שיש ברקע רק מוסיפה לשעשוע, ואני חושבת שהורדתי את ממוצע הזמן של הבנות בצורה משמעותית, אבל לא אכפת לי. העיקר שאני נהנית.
בשורה התחתונה, לא ברור לי מה יש כל כך להתעצבן מהפרסומת הזו. במקום להתעצבן על הגברים השוביניסטיים המגעילים, אני חושבת שעדיף לשחק איתם, כי אחרי שהם מושכים לך בצמות, לגמרי יכול להיות שתעברו למשחקים מסוג אחר לגמרי. לא יותר טוב?
